בחיים האחרים שלי אני סופר נסיעות, וזו הסיבה שאם אתה מתכוונן לעתים קרובות לבלוג הזה תבחין שאני נעלמת על כמות לא מבוטלת של טיולים בסוף השבוע, כמו כאן , הנה, הנה, הנה, ומי יכול לשכוח כאן ואפילו כאן?
שיקגו במקרה בשלוש הערים האמריקאיות המועדפות על כל הזמנים: הארכיטקטורה! האוכל! המוזיאונים! הקניות! הספא! אז כשהאנשים הטובים בטראמפ אינטרנשיונל הזמינו כמה מאיתנו לעיר בסוף השבוע האחרון לבחון את אורח החיים של טראמפ לקראת הפתיחה הגדולה של טראמפ טורונטו ב -31 בינואר, ארזתי את מכנסי המפוארים ועליתי על טיסת הפורטר לעיר צ’י ו
מסתבר שזה היה סוף השבוע העמוס ביותר של השנה, עם חגיגות סביב פסטיבל האורות המדהים השנתי ה -20 במוצאי שבת. הפסטיבל מתחיל את עונת החגים ברצינות עם מצעד מפואר בהובלת גרנד מרשלים מיקי מאוס, מיני מאוס וחבריהם. הטראמפ אפילו הזמין כמה איילים אמיתיים לחגיגות. אלפי אנשים לקחו את המצעד הנוצץ ואת הזיקוקים – המוני אנושיות השזורה על גשרים ודרך הרחובות, בזמן שנשקפנו מהכיסאות שלנו בכיסאות הקטיפה שלנו בטרקלין הקוקטייל המזזים של מלון טראמפ שיקגו. כל כך גדול.
גם אכלתי ממש טוב. מסעדה גדולה ונפלאה ונפלאה בשם קוורטינו היא רק כמה רחובות מהמלון, והשף ג’ון קולטה והצוות שלחו למעשה את כל התפריט עבורנו. הם הופכים את הכל פנימי, מהמוצרלה ועד הרטבים והנקניקיות, סלומי ופסטות וקינוחים.
כהערה צדדית, אהבתי גם את חדרי האמבטיה של קוורטינו – הם בית ספר ישן לחלוטין, ובמקום למפזרי סבון יש להם מכשירי אבקת סבון אותנטיים! האוכל במלון טראמפ היה גם הוא מהשורה הראשונה, ולקחת את קו הרקיע במהלך ארוחת הבוקר במסעדה בקומה ה -16 (שנקראת שש עשרה) היא דרך מיוחדת באמת להתחיל את היום.
כשלא אכלתי או קניות (נורדסטרום נמצא קצת מעל רחוב מהמלון – Yikes) עשינו דברים כמו לקחת טיול סירות אדריכלות על הנהר, האחרון של העונה (זה היה חופש). גם לא היו לי אחד, אבל שני טיפולי MEDSPA מצטיינים (אכן מבקשים את ג’ון לעיסוי שלך בטראמפ), ופנים מדהימות במלון חצי האי המסוגנן.
ואז סיימתי את סוף השבוע, כמו שעורך אוכל טוב צריך, עם סופגניית חלב חמאה ידועה מכספת הסופגניות.
בשורה התחתונה: אתה פשוט לא יכול להשתבש עם סוף שבוע בשיקגו.
נקודות זכות:
1-6. איימי רוזן